קונדילומה

מה זה קונדילומה – פתופיזיולוגיה, תסמינים וטיפול

מהי קונדילומה ומה צריך לדעת עליה

הגורם למחלת הקונדילומה הוא נגיף HPV  (Human Papilloma Virus) נגיף הפפילומה האנושי. זוהי מחלת המין הנפוצה ביותר בעולם, והיא מתבטאת בבליטות על האפידרמיס הנגרמות ע"י הנגיף.

על השאלה קונדילמה מה זה – התשובה הקצרה תהיה שזוהי מחלת המין הנפוצה ביותר בעולם, כאשר עם קונדילומה הדבקה נעשית דרך מגע עור.

למעלה מ 100 זנים של הנגיף זוהו עד היום ורבים מהם גורמים לממאירות בגברים ובנשים.

כ 90% ממקרי הקונדילומה נגרמים ע"י נגיפים 6 ו 11 שהם בעלי הסיכון הנמוך ביותר לגרימת סרטן. השאר יכולים להיגרם מזנים שהם בעלי סיכון גבוה בינוני לגרימת סרטן ( זנים- 33, 35, 39, 40, 43, 45, 51-56, 58) ובעלי סיכון גבוה לגרימת סרטן ( זנים 16 ו 18) (1).

ב 10-15% מהמקרים נמצאים באותו אדם מספר זנים גם יחד.

המידע אודות השתנות ממאירה מתווסף כל העת ולדוגמא הנגע העורי שנקרא סבוריאה קרטוזיס (Seborrhic Keratoses) – נגע עורי זה נפוץ ביותר על פני הגוף כמו בפנים והוא בצבע בהיר. כיום ידוע שהוא נגרם ע"י נגיף הפפילומה האנושי ויש לו סכוי להיהפך לממאיר (2).

condyloma acuminata מה זה – ההדבקה בנגיף הפפילומה האנושי

קונדילומה דרכי הידבקות

כל נגיפי הפפילומה האנושי הם גם מדבקים במגע וגם בעלי סיכון לגרימת סרטן וטרום סרטן, כולל הזנים בסיכון הנמוך.

משך הזמן שחולף בין מועד ההדבקה בנגיף לבין הופעת הגידול יכול לנוע מחודש ימים ועד למספר שנים (3).

מבין אלו שנושאים את הנגיף הרי שרק אצל 1% מהם המחלה תתפתח (4).

מערכת החיסון שלנו מחסלת את הנגיף בכ- 70% מהמקרים בתוך שנה ובכ 90% – תוך שנתיים. אנחנו עלולים להדביק אחרים כל זמן שנגיפי הפפילומה האנושי נמצאים בעור ובריריות שלנו. הסיכון להדבקה בנגיף הפפילומה האנושי הוא 50-60% בכל מגע מיני (אנאלי, גניטלי או אוראלי (5).

לכל אדם, אי פעם במהלך חייו, יש סיכון להדבק, בשיעור של 80% (6). ההדבקה היא לא רק במגע מיני, גניטלי, אנאלי או אוראלי. ההדבקה היא גם במגע עם חפצים ומכשירים מזוהמים בנגיף כמו תחתונים, מגבות, ויברטורים, מכשירי רוקט-פוקט, ורק לגבי גברים – מושבי אסלה בחלק הקדמי שלהם. לאחרונה מתרבים המחקרים העוסקים בשאלה אם הדבקה בנגיפים ובחיידקים אפשרית כתוצאה משימוש במתמרים נרתיקיים של מכשיר אולטרהסאונד, למרות השימוש בקונדומים ככסוי. (7,8,9).

אם רוצים להמשיך ולהשתמש בחפצים הנ"ל אזי חובה לעקרם בשיטות עיקור מתאימות כמו הרתחה במים ב 100 מעלות, עיקור בקיטור או בגז ושימוש בחומרים מחסלי נגיפים.

כדאי לדעת ששימוש באלכוהול ובמגבונים לא יכול לשמש כאמצעי לעיקור נגיפים.

פתופיזיולוגיה

נגיפי הפפילומה האנושי (HPV) חודרים לתאים בשכבה הבזלית של האפידרמיס דרך סדקים זעירים בעור ובריריות. הם יכולים לשכון שם מחודש ועד מספר שנים (תקופה לטנטית) לפני שהם מייצרים שם את ה DNA שלהם, חודרים לתאי האדם ומייצרים את התאים האופייניים לקונדילומה – קוילוציטים (1,4,10,11).

ברוב המקרים ההדבקה בנגיפי הפפילומה האנושי קורית זמן קצר לאחר תחילת יחסי המין עם בני ובנות זוג נשאי הנגיף. שכיחות הימצאות גידולי קונדילומה גבוהה יותר בזכרים אבל השכיחות של נשאות הנגיפים גבוהה יותר בנשים.

הגילאים השכיחים ביותר הם 17-33 כשהשיא הוא בגילאי 20-24 שנים.

במחקר (12) שנעשה בקרב סטודנטיות נמצא שבטווח 5 שנים מאז תחילת יחסי המין נדבקו מחציתן בנגיף הפפילומה האנושי.

באוכלוסייה הצעירה שכיחות הנגיף היא גבוהה, ואצל שליש מתוכם הם קורית בקרב גילאי שנות העשרים לחייהם, ועם העלייה בגיל השכיחות פוחתת. מעל גילאי 30 השכיחות של נשאות הנגיף היא סביב 10% (13).

קרוב ל 70% מבעלי גידולי קונדילומה פיתחו את הגידולים תוך 3 חודשים מאז ההדבקה.

בניגוד להתפתחות האיטית של סרטן וטרום סרטן (20-30 שנים) , הרי שהתפתחות קונדילומה יכולה לקרות גם חודש לאחר החשיפה הראשונית (13).

ידוע שההדבקות בנגיפי HPV יכולה להתרחש בכל הגילאים בגברים ובנשים.

האברים הנפגעים בעיקר – בגברים הם הפין ושק האשכים, ובנשים – נרתיק וצוואר רחם.

בשני המינים האיברים הנפגעים הם: מפשעות, פי-טבעת, חיץ בין נקבים (פרינאום), צינור השופכה, תעלה אנלית, איזור פריאנלי, פה לוע, לחמית עיניים ואף ובילודים בעיקר – לרינקס וקנה הנשימה. (14).

הנגיפים חודרים לעומק 0.8-1.5 מ"מ ואינם חודרים למערכת הדם שנמצאת עמוק יותר, ולכן הבדיקה לזיהוי הנגיף היא אינה בדיקת דם, אלא דגימה שטחית משטח פני העור או הריריות.

היות וחדירת הנגיפים היא די שטחית, אין תועלת בטיפול עמוק יותר, שכרוך בכויות עמוקות ובהחלמה ממושכת יותר.

דווח על נוכחות זן 6 של נגיף הפפילומה האנושי במקומות נוספים כמו על הידיים והרגליים. (2)

כאשר מופיעים גדולי קונדילומה בילדים יש לחשוד בניצול מיני (3) אם כי תיתכן הדבקה בזמן הלידה תוך כדי מעבר בתעלת נרתיק מזוהמת בנגיפי הפפילומה האנושי (3).

גדולי קונדילומה וכן גדולים סרטניים וטרום סרטניים הנגרמים ע"י נגיף הפפילומה האנושי יכולים להתפתח גם בנרתיקים חדשים של טרנסג'נדרים כפי שתואר בירחון רפואי למחלות המועברות במגע מיני (15).

אפידמיולוגיה

שכיחות

בארה"ב ובארצות אירופה ואמריקה הלטינית השכיחות של הקונדילומה היא 1%. היא נחשבת כמחלת המין הנפוצה ביותר. הנפיצות היא 50% והגבוהה ביותר אותרה בקרב מבוגרים צעירים סביב שנות ה 30 לחייהם ובבני עשרה מבוגרים.

בשני העשורים האחרונים נצפתה עליה פי 4 בנפיצות המחלה.

מדי שנה נוספים בארה"ב למעלה מ 14 מיליון חולים חדשים בקונדילומה (16).

תחלואה/ תמותה

התמותה היא כתוצאה מהשתנות הקונדילומה לסרטן בנשים ובגברים. הפוטנציאל הממאיר הזה גורם להכפלה פי 3 של הסיכון להתפתחות סרטן באברי המין והשתן בגברים ובנשים המזוהמים בנגיף זה. לשמחתנו תופעה זאת היא נדירה עם נגיפים 6 ו 11.

הזיהום בנגיף הפפילומה הוא שכיח יותר וחמור יותר בקרב אנשים עם לקויות חיסוניות. באנשים אלו שכיח למצוא אחוזים גבוהים יותר של קונדילומות חוזרות עם נגעים גדולים יותר, אי נוחות, נגעים גדולים יותר והתקדמות למצב ממאיר.

בהריון שכיח לראות התפרצות של המחלה ובמהלך לידה נגע קונדילומה מדבק יעבור לתינוק. גדולי קונדילומה בפות עלולים להפריע ללידה וגדולים בפיית השופכה עלולים להביא לאצירת שתן בנשים (2).

בגברים נפוצה תלונה של דימום סביב גדולי קונדילומה בפיית השופכה, לרוב מזן 16.

גברים/ נשים

שני המינים עלולים להיפגע מהמחלה. המחלה נראית יותר אצל גברים, אבל הזיהום יותר נפוץ בקרב נשים.

גיל

המחלה נפוצה בעיקר בגילאי 17-33 שנים עם שיא בגיל 20-24 שנים (2).

היסטוריה

גורמי הסיכון לפתח קונדילומה כוללים: עישון, אמצעי מניעה הורמונליים, רבוי בני זוג מיניים וגיל צעיר לתחילת יחסי מין.

67%  מאנשים המקיימים יחסי מין עם חולה קונדילומה יפתחו נגעי קונדילומה תוך 3 חודשים (2).

התלונות השכיחות ביותר אצל חולי קונדילומה הן בליטה חסרת כאבים, גרד או הפרשה.

שכיח למצוא גדולי קונדילומה ביותר מאשר באיזור או באיבר אחד.

כתוצאה מיחסי מין אוראליים-גניטליים ניתן למצוא גדולי קונדילומה בחלל הפה, בלוע וברירית קנה הנשימה (2).

גדולי קונדילומה בפי הטבעת, בתעלה האנלית ובאיזור הפריאנלי נגרמים או מיחסי מין אנליים או מנדידת נגיפי הפפילומה מאיזורים אחרים.

אצל חולי קונדילומה ישנה שכיחות גבוהה יותר של מחלות מין אחרות כמו כלמידיה טרכומטיס.

אצל חולי קונדילומה יתכנו דימומים אחרי יחסי מין, או דימומים מהנרתיק בזמן ההריון.

גידולי הקונדילומה יכולים להיעלם מעצמם בכחמישית מהמקרים, יכולים להישאר אותו דבר, יכולים להתרבות ועלולים לעבור השתנות ממאירה.

בדיקה גופנית

למחלת הקונדילומה צורות ביטוי רבות, סימנים ותחושות מגוונות:

  • גרד וסימני גרוד
  • דימום
  • פצע
  • סדק, שריטה
  • כאב מקומי
  • בליטה
  • כתם כהה או בהיר

לרוב אחד מאלה או כמה מהם גורמים לאדם להגיע לרופא.

ניתן לראות בלט גדול בודד או מספר רב של בליטות. הבליטות יכולות להיות עגולות או משונצות או בצורת כרובית, על גבעול או מחוברות לעור לחלוטין.

צבע הבליטות יכול להיות כצבע העור או בהירות יותר או כהות יותר.

הבליטות יכולות להיות באיזור אחד או בכמה איזורים ולכן יש לבדוק את כל האברים והאיזורים בהם הגדולים עשויים להיות ולא לבדוק רק את האיזור אותו מראה החולה. למשל חובה לבדוק את פיית השופכה שנמצאים בה גדולי קונדילומה במחצית המקרים שיש גדולים בפות. בגברים עם קונדילומה בפין לחמישית מהם יש קונדילומה בפיית השופכה (2).

למחצית מהנשים עם קונדילומה באברי המין החיצוניים יש משטח פאפ תקין ורק בדיקת PCR HPV מצביאה על נוכחות נגיפי HPV.

ל 25% מגברים שאינם מקיימים יחסי מין עם גברים יש קונדילומה בפי הטבעת ולעתים קרובות גם בתעלה האנלית.

דרך ושלבי האבחון כאשר מופיע אחד הסימנים או התחושות הנ"ל?

  • לגשת לרופא המיומן באבחון ובטיפול במחלת הקונדילומה
  • אם האבחנה או החשד מתאימים לקונדילומה יש לעשות את הפעולות הבאות:
  • קולפוסקופיה לכל אברי המין, פה ולוע, עיניים ואף, פי-הטבעת וסביבתו ופיית השופכה.
  • נטילת ביופסיה במידה ונמצא גדול החשוד או הנראה כקונדילומה, לקביעת סוג הגידול ולשלול מצב סרטני או טרום סרטני.
  • מיאטוסקופיה לבחון בקולפוסקופ את פי השופכה
  • משטח פאפ– במידה והאבחנה היא אכן קונדילומה יש לקחת משטח פאפ מצוואר הרחם ואם הקונדילומה היא בפי הטבעת אזי יש לקחת משטח פאפ מפי הטבעת בגברים ובנשים.
  • בדיקת PCR ל- HPV בסיום הטיפול, אחרי הסרת כל גדולי הקונדילומה, על מנת לוודא שגם הנגיפים כבר אינם, ביצוע בדיקת PCR ל  HPV גם לבן/בת הזוג לברר אם הם נושאים את הנגיף, למניעת הדבקה בשיטת הפינג-פונג.
  • אנוסקופיה- בחינת התעלה האנלית עד לעומק 10 ס"מ, אחרי הכנה מתאימה בחוקן קטן, במקרים בהם יש חשד או ודאות להמצאות גדולי קונדילומה בתעלה האנלית.
קונדילומה דרכי הידבקות

וירוס קונדילומה טיפול מומלץ ודרכי התמודדות

לאחר שנעשתה אבחנה של קונדילומה יש לעשות את הפעולות הבאות:

  • להסביר בפרוטרוט לחולה ולנלווים איתו את מהות המחלה ודרכי הטיפול והמניעה הנדרשים. אני נוהג ללוות את הסברי בשירטוטים וכמו כן אני נותן חוברת הסבר מפורטת בנושא. מחלת מין קונדילומה טיפול מבוסס על הרחקת הנגעים באמצעות משחה לקונדילומה או תרחיף ובאמצעות הסרה של הנגעים בלייזר וחומצה.
  • טיפול בלייזר CO2 בהכוונה של קולפוסקופ ואחרי צביעה מתאימה בחומצה אצטית 3-4%, הן להסרת הגדולים והן לנטילת דגימה למעבדה לפתולוגיה. לעתים יש צורך במספר מפגשי טיפול על מנת להסיר את כל הגידולים.
  • טיפול ב Soft Laser על מנת לזרז את תוצאות הטיפול ולהביא להחלמה מהירה יותר.
  • עם סיום הטיפולים והיעלמות כל גידולי הקונדילומה – לעשות בדיקת PCR ל- HPV על-מנת לוודא שמערכת החיסון חיסלה את נגיפי HPV.
  • לשקול נטילת חיסון גרדסיל נגד HPV ולמניעת גדולי קונדילומה ומצבים סרטניים וטרום סרטניים.

 

אופן נטילת הדגימה לבדיקת PCR ל- HPV

לא מדובר על בדיקת דם או על ביופסיה.

בדיקת ה PCR (Polymeraze Chain Reaction) איתור DNA של נגיף הפפילומה האנושי (HPV) נלקחת באמצעות מטוש (מקל אוזניים) מכל האזורים בהם עשוי לקנן הנגיף – אברי המין וסביבותם, מפשעות וגבעת הערווה, חיץ בין נקבים (פרינאום), פה ולוע, פיית השופכה ופי הטבעת.

לעתים מסיבות של מרחק קשה להגיע למרפאה ללקיחת הדגימה ואז אפשרי שגברים ונשים יקחו בעצמם את הדגימה מגופם ויעבירו אלי כדי שאעבירה למעבדה.

פעולה עצמית זו אפשרית בהסתמך על מחקר שפורסם בירחון הבריטי לרפואה (17). המחקר מצא שדגימות HPV ל  PCR שנלקחו באופן עצמי ע"י נשים היו מדוייקות כמו הדגימות שנלקחו ע"י רופאים.

סיבות וגורמים

אמנם זנים 6 ו 11 אחראים ליצירת 90% מגדולי הקונדילומה אבל למעלה מ 60 זנים נוספים כולל מקבוצות הסיכון הבינוני והגבוה יכולים לגרום לקונדילומה.

גורמי סיכון להדבקות בנגיף הפפילומה האנושי

  • עישון
  • אמצעי מניעה הורמונליים
  • בני זוג מרובים
  • גיל מוקדם של תחילת יחסי מין
  • מתח
  • מצבים, מחלות ותכשירים המדכאים את פעילות מערכת החיסון
  • מחלת הכלמידיה

הקשר בין זיהום בנגיף הפפילומה האנושי לבין זיהום בחיידק הכלמידיה ?

במחקר נבדקה שכיחות של נגיפי הפפילומה האנושי וחיידקי כלמידיה בו-זמנית בצעירים ובצעירות (31). נמצאה שכיחות גבוהה יחסית של כלמידיה אצל אנשים עם נגיף הפפילומה האנושי.
נמצאו שני גורמים משותפים לזיהום בשני אורגניזמים אלו – התחלת יחסי מין מתחת לגיל 16 שנים ושינויים פתולוגיים במשטחי פאפ.
מסקנת המחקר היא שיש לבדוק כלמידיה טרכומטיס במקרים של זיהום ב HPV והפוך.

ממצאים נלווים או קשורים למחלת הקונדילומה

  • קונדילומה לבת או לבן הזוג
  • פטרת בנרתיק או גם בפות
  • הפרשה חוזרת או מתמידה מהנרתיק
  • תוצאה פתולוגית של משטח הפאפ מצוואר הרחם

סכנות בנוכחות גידולי קונדילומה?

  • שכיחות מוגברת של מחלות הזיבה, הכלמידיה וההרפס.
  • שכיחות מוגברת של דלקת בצוואר הרחם.
  • שכיחות מוגברת של התפתחות ממאירות בשאר אברי המין, בפי הטבעת, בפה ובלוע.

קשר בין גידולי קונדילומה וסרטן

לרוב מחלת הקונדילומה היא מחלה שפירה ורק באופן נדיר הגידולים עלולים להתפתח לסרטן.

מחקר בנושא זה התפרoם (18)  בירחון למחקרי סרטן. שם החוקר הוא  Harald zur Hausen     שזכה בפרס נובל על גלוי הקשר שבין נגיף הפפילומה האנושי [HPV] לבין התפתחות סרטן צוואר הרחם.

גידולי קונדילומה נגרמים מנגיף הפפילומה האנושי,  בעיקר מהזנים 6 ו-11 , שמוגדרים כזנים בעלי סיכון נמוך לפתח סרטן. (Low Risk) ידוע שממאירות נגרמת לרוב מזנים בעלי סיכון גבוה לפתח סרטן (High Risk) והשכיחים הם זנים 16, 18.

עם זאת במחקר (19) נמצא שגם הזנים בעלי הסיכון הנמוך (Low Risk) שעלולים לגרום לקונדילומה עלולים גם לגרום לגדולי הקונדילומה להיהפך לסרטן.  מה שמעלה את הסיכון של גידולי קונדילומה להיהפך לגידול ממאיר זה זיהום ממושך בנגיף הפפילומה האנושי, גם עם זנים נמוכי סיכון כמו 6 ו-11.

הסיכון להתפתחות סרטן הפין, למשל, גדל פי 6 בגברים עם גידולי קונדילומה לעומת גברים ללא קונדילומה.  

מחקר אחר (20) מצא שבשליש מגידולי קונדילומה בצוואר הרחם נמצאו זנים בסיכון גבוה
 (High Risk)  וב- 10-20% התפתחו מצבים טרם-סרטניים וסרטניים. לכן, אף כי הסיכון להתפתחות סרטן בגדולי קונדילומה הוא קטן יש חשיבות ללקיחת דגימה (ביופסיה) מגדולי קונדילומה בעת הטיפול להסרתם.

האם יש קשר בין דלקות בפה לבין המצאות נגיף HPV?

במחקר (21) נמצא קשר בין דלקות חוזרות בפה לבין המצאות בפה של נגיף הפפילומה האנושי.

זאת ועוד, נמצא קשר בין דלקות חוזרות בפה לבין התפתחות ממאירות בחלל הפה והלוע . עוד ידוע שהמצאות נגיפי הפפילומה האנושי בחלל הפה והלוע גורמת לעליה משמעותית של ממאירות בחלל הפה והלוע.

עוד מצאו החוקרים עליה בשנים האחרונות בשכיחות המצאות נגיפי הפפילומה האנושי בחלל הפה והלוע. הם מסבירים עליה זו בעישון, בשתיית אלכוהול, בשימוש במריחואנה, במין אורלי ובמספר בני-זוג ליחסי מין אוראליים.    

כל אלו הם סיבה נוספת ללקיחת בדיקת PCR  ל HPV לא רק מאברי המין אלא גם מהפה והלוע.

בדיקות לפרטנרים

האם בני ובנות הזוג של אנשים שנמצאה אצלם פתולוגיה הקשורה בהמצאות נגיפי הפפילומה האנושי צריכים להבדק גם הם?

במחקר (22) נבדק נושא זה והמסקנה של המומחים היא שבכל מקרה של אישה עם פאפ עם CIN או פאפ עם עדות לזיהום ב- HPV  יש לעשות קולפוסקופיה לבן-הזוג וגם לעשות לו בדיקת PCR ל HPV 

האבחון והטיפול בבני ובבנות הזוג יכול לסייע להקטין את שכיחות המחלה בנשים ובגברים.

אבחנה מבדלת

  • דבלול עורי – Skin Tag
  • מולוסקום קונטגיוזום
  • אנגיו קרטומה
  • פפילומה
  • שערה חודרנית
  • חצ'קון
  • בלוטת חלב
  • זקיק שיער בולט
  • ליפומה
  • בלוטת שומן
  • סבוריאה
  • נקודת חן
  • ליכן
קונדילומה בעור

טיפול

לאחר נסיון אישי של טיפול בקונדילומה במשך למעלה מ 40 שנה ואחרי שטיפלתי בכל האמצעים המוכרים כמו סכין או מחט חשמליים, מספריים, סכין מנתחים, הקפאה בחנקן, משחה נגד פפילומה וקרם אלדרה (פרימוד), פודופילין או קונדילוקס, בחרתי את הטיפול והגישה היעילים ביותר – הסרת הגדולים בלייזר 2CO  בהכוונת קולפוסקופ, אחרי צביעה מיוחדת של האיזור בתמיסת חומצה אצטית.

הצביעה מאפשרת לזהות את הגדולים באמצעות הקולפוסקופ, תוך שימוש בפילטר צבע מיוחד ולכן ניתן לזהות גם גדולים קטנטנים שאחרת לא היה ניתן לאתרם ולסלקם.

לפני שמגיעים לשלב הטיפול יש לעשות קולפוסקופיה מקיפה לכל האזורים בהם יכולה להיות קונדילומה קרי- פה, לוע אף ועינים, אברי המין החיצוניים כולל מפשעות, פי השופכה, פי הטבעת, פרינאום ובעת הצורך צינור השופכה והתעלה האנלית.

בגלל מחירו הגבוה של המכשור ובשל המיומנות הרבה הנדרשת מהרופא המטפל הרי שבספרות הרפואית "שומרים" את הטיפול בלייזר למקרים בהם יש גידולים בכמות רבה ביותר או למקרים קשים בהם הקונדילומה חוזרת שוב ושוב למרות טיפולים אחרים (23).

גישתי שונה לגמרי.

לדעתי אם הטיפול בלייזר כה יעיל למקרים הקשים הרי ודאי שתועלתו ברורה למקרים הקלים על אחת כמה וכמה ומשך הטיפול בו יהיה קצר יותר ביחס לטיפולים אחרים.

היתרון בטיפול באמצעות מכשיר הלייזר המשוכלל שברשותי הוא שהכוויה שנוצרת היא שטחית למדי – עד עומק של 0.8-1.5 מ"מ.

העומק הרדוד של הטיפול מאפשר יתרון נוסף לייזר- הטיפול נעשה תחת הרדמה מקומית בספריי ללא כל צורך בהרדמה כללית וללא כל צורך בזריקות הרדמה מקומית.

ראוי לציין שכרבע מגידולי הקונדילומה (22%) חולפים מעצמם, ללא טיפול בזכות מערכת החיסון, שאחראית גם לחיסול הנגיפים.

הלייזר הוא בעצם אור, אשר בשונה מהאור הרגיל המכיל אורכי גל שונים, קרן הלייזר היא קרן אור בעל אורך גל אחד, מונוכרומטי.

לייזר הוא ראשי תיבות של – Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation

קרן הלייזר – בשל היותה בעלת אורך גל אחד היא חזקה ומדוייקת וניתן להשתמש בה לאידוי ולחיתוך רקמות.

הקולפוסקופ הוא סוג של מיקרוסקופ המאפשר לראות בהגדלה רבה את גדולי הקונדילומה, כולל הקטנים ביותר ותודות לפילטר מיוחד המותקן בו ניתן לזהות גדולים קטנטנים אחרי צביעתם בחומצה האצטית.

מכשיר הלייזר המשוכלל שברשותי מחובר אל הקולפוסקופ וכך, אחרי שמזהים את הגדולים ניתן להשמידם באמצעות הלייזר.

ניתן לכוון את עומק החדירה של הלייזר לתוך הרקמה, ובמקרה שלנו מדובר על עומק של 0.8-1.5 מ"מ. זהו העומק האופטימלי הנדרש לסילוק הגדול מבלי לגרום לנזק טרמי (כוויה) עמוק מדי ומיותר.

הכוויה השטחית שנוצרת ניתנת לרפוי מהיר באמצעות מריחת פסטה (סוג של משחה) בשם Dermagran Hydrophyllic B,  אשר מקבלים ממני. לאחר הסרת נגעי קונדילומה משחה בשם פסטה מזרזת את החלמת הכוויה, מונעת הצטלקות, מגנה בפני חיידקים, מספקת לחות ברמה גבוהה, מעודדת התחדשות תאים ומונעת זיהום חוזר של הכוויות.

הלייזר מלבד יכולתו להסיר באופן מדויק את הגדולים הוא גם מעודד באופן כללי את מערכת החיסון של גופנו ובאופן ספציפי הוא מעודד אותה לסלק במהירות את נגיפי הפפילומה האנושי, כך שאחרי טיפול הסרת נגעי קונדילומה החלמה מהירה ויעילה יותר.

במחקר (24) שנעשה על נשים שעברו קוניזציה בלייזר בשל גדולי קונדילומה ומצבים טרום סרטניים בצואר רחם בלייזר נמצא שאצל יותר מ 96% מהן נעלמו נגיפי הפפילומה האנושי.

גם מחקרים אחרים (25-29) הוכיחו שלאחר טיפול בלייזר לסילוק מצבים סרטניים מצואר הרחם סולקו גם נגיפי הפפילומה האנושי (HPV).

בטיפולים שאני עושה אני משלב גם Soft Laser, שמעודד את החלמת הכוויות, מעודד את סילוק הנגעים ומעודד תגובה טובה של מערכת החיסון כנגד נגיפי הפפילומה האנושי.

אני משתדל שמשך הטיפול יהיה קצר ככל האפשר וזה תלוי בהיקף המחלה ובעצמה החיסונית של המטופלים.

במהלך הטיפול ולאחריו מרגישים טוב, ללא תופעות לואי תוך כדי המשך ניהול החיים הרגילים, כולל לאחר טיפול לייזר בצינור השופכה ובתעלה האנלית.

לאחר נסיון אישי של למעלה מ 40 שנים בטיפול וברפוי מחלת הקונדילומה אני קובע שטיפולים אחרים, הנהוגים במקומות אחרים, ואשר השתמשתי בהם בעבר, קשורים ביעילות טיפולית נמוכה יותר בהשוואה לטיפולים באמצעות לייזר המכוון ע"י קולפוסקופ ולאחר צביעה.

טיפולים אלו בחלקם מותירים צלקות כהות או בהירות, שקועות או בולטות. חלק מטיפולים אלו מחייבים הרדמה כללית וחלקם מחייבים שימוש בזריקות הרדמה מקומית.

היות שאני מעודכן בספרות הרפואית העולמית ולאור נסיוני הרב אני מדגים בפני רופאים בעולם את שיטת הטיפול שלי בלייזר, בהכוונת קולפוסקופ, להסרת גדולי קונדילומה.

פרוגנוזה

הטיפול בלייזר עדיף על פני טיפולים אחרים הן בשל תוצאות הריפוי הטובות יותר והן בשל רמת הנזקים המזעריים הכרוכים בשימוש בו.   

הטיפול בלייזר מוגבל לעומק של 0.8-1.5 מ"מ, והכווייה הנותרת מתרפאת במהירות.

לטיפול בלייזר יש יתרון נוסף- הוא מעודד את מערכת החיסון לסלק ביתר מהירות את נגיפי הפפילומה האנושי.  

כאשר מגלים קונדילומה בזמן ההריון הרי שהטיפול הבטוח ביותר בזמן זה הוא הטיפול בלייזר.

כאן ראוי לציין שרוב זיהומי ה  HPV עוברים מעצמם וללא טיפול בזכות מערכת החיסון של גופנו.

אם מאמצים את שיטת הבדיקה, האבחון והטיפול שלי שתוארה לעיל, אפשר להגיע למצב של החלמה וריפוי מלאים כולל היעלמות של נגיפי הפפילומה האנושי, כפי שנעלמים מהגוף נגיפים אחרים כמו שפעת, אדמת וחצבת המסולקים גם הם מהגוף באמצעות מערכת החיסון.

על-מנת לזרז את ההחלמה ואת הריפוי יש לשאוף למערכת חיסון יעילה.

טיפים לחיזוק מערכת החיסון:

  • מצב רוח תקין
  • הפחתת מתח בחיים
  • תזונה טובה שכוללת נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים)
  • השינה בלילה, שתתחיל בשעת חצות או לפני- היא בת 7-8 שעות
  • הימנעות ממאמצים גופנים קיצוניים כמו ענפי ספורט אתגריים מסויימים.
  • הימנעות מסביבה מעשנת
  • מיעוט שימוש בתרופות
  • נטילת ויטמינים

חיסונים

בארה"ב מוצע החיסון גרדסיל 9 שרק לאחרונה הגיע לישראל. חיסון זה מיועד למניעת גדולים ממאירים וטרום ממאירים הנגרמים מנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וכן קונדילומה (30).

לקביעת תור צלצלו ל 03-6956867

רשימת מאמרים:

  1. Poolman EM, Elbasha EH, Galvani AP. Vaccination and the evolutionary ecology of human papillomavirus. Vaccine. 2008 Jul 18. 26 Suppl 3:C25-30. [Medline].
  2. Delaram Ghadishah et al, Condyloma Acuminatum (Genital Warts). Medscape Oct 22, 2018
  3. Sinal SH, Woods CR. Human papillomavirus infections of the genital and respiratory tracts in young children. Semin Pediatr Infect Dis. 2005 Oct. 16(4):306-16. [Medline].
  4. Knodel LC. Chapter 95. Sexually transmitted diseases. In: DiPiro JT, Talbert RL, Yee GC, et al, eds. Pharmacotherapy: A Pathophysiologic Approach. 9th ed. New York, NY: McGraw-Hill; 2014. http://accesspharmacy.mhmedical.com/content.aspx?bookid=689&Sectionid=48811491. Accessed May 4, 2015.
  5. Burchell AN, Winer RL, de Sanjose S, Franco EL. Chapter 6: Epidemiology and transmission dynamics of genital HPV infection. 2006;24 Suppl 3: S3/52-61.
  6. Chesson HW, Dunne EF, Hariri S, Markowitz LE. The estimated lifetime probability of acquiring human papillomavirus in the United States. Sex Transm Dis. 2014;41(11):660-664.
  7. Christine Bergeron et al.: Underwear: Contamination by human papillomaviruses. Am J Obstet Gynecol 1990; 162:25-9
  8. Chen Ben David, Zeev Weiner, Ido Solt: The Possibility of Transmitting Infections with Vaginal Ultrasound Probes; Why We Cannot Meet the Guidelines. IMAJ 2019;21;45-49.
  9. M'Zali FM, Bounizra C, Leroy S, Mekki Y, Quentin-noury C, Kann M. Persistance of microbial contamination on transvaginal ultrasound probes despite low-level disinfection procedure. PLos one 2014; 9(4); 1-5.
  1. Duensing S, Munger K. Mechanisms of genomic instability in human cancer: insights from studies with human papillomavirus oncoproteins. Int J Cancer. 2004;109(2):157-162.
  2. Reichman RC. Chapter 185. Human papillomavirus infections. In: Longo DL, Fauci AS, Kasper DL, et al, eds. Harrison's Principles of Internal Medicine.18th ed. New York, NY: McGraw-Hill; 2012. http://accesspharmacy.mhmedical.com/content.aspx?bookid=331&Sectionid=40726941. Accessed May 4, 2015.
  3. LA Koutsky. papillomavirus human and Incidence: infection cohort a in factors risk university female of Epidemiol J Am. students .226-218:157;2003
  4. Karwalajtys JW Sellors & al. JA Kaczorowski, TL infection of Prevalence human carcinogenic with among papillomavirus, women older .3-871):816(7;2002
  5. Ho GY, Bierman R, Beardsley L, Chang CJ, Burk RD. Natural history of cervicovaginal papillomavirus infection in young women. N Engl J Med. 1998;338(7):423-428.
  6. Wouter B van der Sluis & al. Symptomatic HPV-Related Neovaginal Lesions in Transgender Women Case Series and Review of Literature. Sex Transm Infect. 2016;92(7):499-501
  7. Satterwhite CL, Torrone E, Meites E, et al. Sexually transmitted infections among US women and men: prevalence and incidence estimates, 2008. Sex Transm Dis. 2013;40(3):187-193.
  1. Meta-Analyses Support Self-Collected Vaginal Swabs for High-Risk HPV Testing By Amy Orciari Herman Edited by Susan Sadoughi, and Richard Saitz, http://response.jwatch.org/t?ctl=4768B:C54BA98D002B37BCF5884A7E85E94234D2B71D9A95FA21D3&
  2. Harald zur Hausen. Condylomata Acuminata and Human Genital Cancer Updated version. Cancer Res 1976:36:794
  3. Valerie R Yanofsky; Rita V Linkner; David Pompei; Gary Goldenberg. Current Update on the Treatment of Genital Warts. Expert Rev Dermatol. 2013;8(3):321-332. 
  4. Garland SMSteben MSings HLJames MLu SRailkar RBarr EHaupt RMJoura EA. Natural history of genital warts: analysis of the placebo arm of 2 randomized phase III trials of a quadrivalent human papillomavirus (types 6, 11, 16, and 18) vaccine. Infect.Dis.2009. 199(6), 805-814
  5. S. RajeshDeepak ThomasShashikanth Hegde, and M. S. Arun Kumar. Poor periodontal health: A cancer risk? J Indian Soc Periodontol. 2013 Nov-Dec; 17(6): 706–710.
  6. Tabrizi, J TanM QuinnA J Borg, and S M Garland. Detection of genital human papillomavirus (HPV) DNA by PCR and other conventional hybridisation techniques in male partners of women with abnormal Papanicolaou smears. Genitourin Med. 1992 Dec; 68(6): 370–373.
  7. Zhu X, Chen H, Cai L, Yu Z, Cai L. Decrease recurrence rate of condylomata acuminata by photodynamic therapy combined with CO2 laser in mainland China: a meta-analysis. Dermatology. 2012. 225(4):364-70. [Medline].
  8. Kjellberg L, Wadell G, Bergman F, Isaksson M, Angstro¨m T, Dillner J. Regular disappearance of the human papillomavirus genome after conization of cervical epithelial dysplasia by carbon dioxide laser. Am J Obstet Gynecol 2000; 183:1238–42
  9. Bollen LJM, Tjong-A-Hung S, van der Velden J, Mol BWJ, Lammes FB, ten Kate FWJ, et al. Human papillomavirus DNA after Treatment of cervical dyplasia Cancer 1996;77;2538-42.
  10. Bollen LJM, Tjong-A-Hung S, van der Velden J, Mol BWJ. Boer K, ten Kate FJW, et al. Clearance of Human papillomavirus infection by treatment for cervical dysplasia. Sex Trans Dis 1997; 24:456-60.
  11. Elfgren K, Bistoletti P, Dillner L., Walboomers JMM, Meijer CJLM, DillnerJ. Conization for cervical intraepithelial neoplasia is followed by disappearance of human papillomavirus deoxyribonucleic acid and a decline in serum and cervical mucous antibodies against human papillomavirus. Am J Obstet Gynecolog 1996:174:937-42.
  12. Chua K-L, Hjerpe A. Human papillomavirus analysis as a prognostic marker following conization of the cervix uteri. Gynecol OncoI1997; 66:10813.
  13. Strand A, Wilander E, Zehbe I, Rylander E. High-risk HPV persists after treatment of genital human pnpillomavirus infection but not after treatment of cervical intraepithlial neoplasia. Acta Obstet Gynecol Scand 1977; 76:140-4.
  14. U.S. Food and Drug Administration. FDA approves expanded use of Gardasil 9 to include individuals 27 through 45 years old. FDA News Release. 2018 Oct 05. Available at https://www.fda.gov/NewsEvents/Newsroom/PressAnnouncements/ucm622715.htm.
  1. Nonato DR et al.: Prevalence and factors associated with coinfection of human papillomavirus and Chlamydia trachomatis in adolescents and young woAm J Obstet Gynecol 2016; 215: 753.e1-9

קבעו תור מהיר